נטפס בערוצי נחלים גובתא וחזורי המוצלים, שמענו שעדיין יש מים זכים להתרענן בין הבולדרים בעומק הנחל !
נתחיל את הטיול בישוב נוה אטי"ב ונרד את נחל גובתא עד מפגשו עם נחל חזורי. נטפס בערוץ המדהים של נחל חזורי הקניוני, בנוף פראי שלמורדות החרמון. מעלינו ניבט מבצר נמרוד המרשים. מי שירצה יוכל לטבול במי מעיין נחל חזורי ונסיים באתר נבי חזורי, קבר שייח דרוזי ליד מבצר קלעת נמרוד.
אם יהיה זמן נסיים בטבילה רטובה קרה ומרעננת.
והכי חשוב: החלה עונת הדובדבנים בגולן, קדימה לזלילה הגדולה בכפרים הדרוזים 🙂
(מחיר רכישת הדובדבנים לא כלול)
כל החבר'ה הותיקים מוזמנים לנער את האבק ולהצטרף אל חגיגת הטבע ואהבת הארץ שלנו 🙂
רמת הגולן שייכת לעם ישראל עוד מימי התנ"ך, בה ישבו שבט המנשה וממלכת ישראל. מאז ועד היום נלחם עם ישראל על הגולן ובינות לצוקי הבזלת השחורים עטור הגולן אתרי גבורה היסטוריים, מבצרים ואנדרטאות. (מבצר גמלא, הקרב בעמק הבכא, מוצב החרמון, תל פאחר, תל סאקי ועוד..) רק תזכרו בשיר "פגז אחרון התפוצץ ושתק… ילדה בגדות יצאה ממקלט" ותבינו את סיפור הגולן.
כיום נקרא המבצר על שם הגיבור התנ"כי נמרוד. השם הומצא על ידי הדרוזים, שהגיעו לאיזור זה לפני כ-150 שנה. היות והדרוזים לא ידעו למי לשייך המבצר העצום ומי בנה אותו, החליטו לתת לו את שמו של נמרוד, אחד מגיבורי האיסלאם. על פי המסורת הערבית, היה נמרוד היה נינו של נוח, גיבור מקראי וצייד מעולה.
יתוש ויתושה בלי בושה
האגדה מספרת על הצייד נמרוד כי אללה הענישו והחדיר יתוש לראשו, אשר העביר אותו על דעתו. פשעו של נמרוד היה כי התרברב שהוא יכול לגבור על כל החיות, ובקלות רבה ניצח אריה, נמר וחזיר בר שנשלחו להילחם בו. התכנסו כל החיות לאסיפת חירום. הציע היתוש שיטילו עליו להכניע את נמרוד. צחקו עליו כל החיות ואמרו: "אם האריה, הנמר וחזיר הבר נכנעו, אתה הקטן תצליח?". אך היתוש התעקש ודרש להילחם.
גייס היתוש את זוגתו היתושה, וביחד חדרו דרך האוזניים אל ראשו של נמרוד והתמקמו בתוך מוחו. 40 יום ו-40 לילה זימזמו היתושים במוחו של נמרוד ולא נתנו לו מנוחה. הצייד דחף ענפים דקים לאוזניו ודפק את ראשו בסלעים בניסיון להוציא את היתושים ממוחו, אך הם לא ויתרו. לבסוף השתגע נמרוד וביקש מאחד משומריו שיכרות את ראשו. השומר עשה כמצוותו והראש שורץ היתושים הושלך מהמבצר לעמק החולה. יש הטוענים כי זו הסיבה ליתושים ולקדחת שהיו בעמק.
אגדה דרוזית אחרת מספרת שבמקום זה נמרוד בנה בעצם את ארמונו, ומחלון הארמון נהג לשלוח יד ארוכה לשאוב מים מהבניאס. לשם נמרוד צורפה גם המילה קלעת, שפירושה בערבית מבצר. שמו הקדום יותר של המבצר היה קלעת א-צביבה, והוא מוזכר רבות החל מהמאה ה-13. פירושו: "המזנקת אלי ציד", או שמקורו במילה הערבית צביב שפירושה "מצוק", מילה התואמת את תיאורו של האיזור בו בנוי המבצר.
