הקטע השלושים ושבעה הוא בעצם הקטע הדרומי הראשון אם כי ניתן לשייך אותו עדיין לשפלת יהודה. שני בתים שננטשו בשנת 1948 נראים לצד הדרך.
כאן בעצם נבלם הצבא המצרי בזמן מלחמת השחרור. מצד שמאל נראה תל מרשה, המפורסם במערותיו החצובות שברבות מהן גידלו יונים בקולומבריום, אחרות שמשו כבתי בד תת קרקעיים וכן למגורים. מרשה הייתה אחת מהערים הגדולות באזור ותלה בולט למרחוק.
הדרך ממשיכה בינות לכרמים של מושב לכיש עד שמגיעים למרגלות תל לכיש – העיר החשובה של שבט יהודה שנכבשה ע"י המלך האשורי סנחריב, שניהל מלחמה בממלכת יהודה, וכבש את לכיש בדרכו לירושלים.
לכיש נבנתה מחדש – ולאחר כמאה שנים, נחרבה שוב ע"י נבוכדנצר הבבלי. באתר ניתן לראות כיום את שרידי סוללת המצור האשורית, מכלול חדרים בשער העיר, שרידי ארמון המושל מתקופת ממלכת יהודה ועוד.
נסיים את מסלולנו למרגלות תל מפואר זה, שהיה אחת הערים העתיקות הגדולות שידעה ארצנו.
