הקטע העשרים ושלושה מוביל אתנו דרך יער חדרה, יער עצי איקליפטוס שנטעו כדי ליבש את הביצות, אל פארק השרון – ריאה ירוקה ושטח נוף פתוח המפריד בין הגוש היישובי של חדרה והגוש הבנוי של נתניה.
הפארק מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, שריד ליער אלונים גדול שכיסה פעם את האזור. השביל מגיע לשולי שמורת בריכת יער, שלולית חורף, שריד לביצות מימים עברו, שמימיה מנוקזים בתעלה לנחל אלכסנדר.
נחצה את מסילת הברזל מערבה ונלך דרומה עד שהשביל פוגש את נחל אלכסנדר, בו חיה אוכלוסייה גדולה של צבים רכים, בעלי- חיים נדירים בישראל.
אם יתמזל מזלנו, אולי נראה גם דורבנים או נוטריות… נלך מערבה על גדתו הצפונית, הבית בראש הגבעה הוא חרבת סמרה, מכאן יוצאו אבטיחים בשלהי התקופה העותומאנית.
חולפים מתחת לכביש החוף ומגיעים לשפך נחל אלכסנדר. השביל פונה דרומה על חוף הים, כשמעלינו בנויים בתי המושב בית ינאי. נחלוף על פני כמה חופים עד שנגיע לכניסה הצפונית לנתניה – מלון בלו-ביי.
נמשיך לאורך החוף המקסים של נתניה, הן ליד הגלים של מי הים והן מרומו למצוק הכורכר עד שנגיע לבית גולמינץ, שם נסיים את מסלולנו.
