הקטע השבעים ושלושה מכניס אותנו אל הרי אילת הצפוניים. תחילה נלך בערוצו הרחב של נחל רחם עד אשר הערוץ הופך לצר וקניוני. נעבור דרך גבי רחם המתמלאים רק בשנים גשומות ונגיע אל קבוצת דקלים שניזונים ממי תהום גבוהים המכונים תמילה.
הדקלים, המעניקים צל נעים, גורמים למקום להיות נווה מדבר אמיתי.
באפיק הנחל נמצא עצי שיטה רבים – חלקם נראים כאילו כוסו בפריחה אדומה ובוערת. הפריחה האדומה שייכת לצמח טפיל בשם הרנוג השיטים, שיונק מהעץ הפונדקאי שלו מים ומינרלים – עד שהעץ מתייבש ומת – ובכך גוזר על עצמו גם את מותו שלו. השביל עולה מכאן אל ראש ההר ונגיע אל התצפית המדהימה הקרויה מצפה עמרם – ומכאן נראה לראשונה את ים סוף ואת העיר אילת הנפרשת לפנינו. מצד שמאל – בקעת עמרם, שעמודי עמרם המפורסמים מצויים בתוכה.
נרד דרומה ונעבור בין קירות מצוק של הר אמיר. הסלעים אדומים, שחורים ובשלל צבעים מרהיבים. לבסוף נפתח הנוף לערוצו הרחב של נחל שחורת – אך לא נסיים לפני שנעבור ליד מלכודת נמרים עתיקה, אותה ניתן לזהות לפי צורתה המלבנית.
