קטע זה ברובו מנהלתי או עירוני ועובר ליד אתרים היסטורים מתקופת מלחמת העצמאות וההתיישבות באצבע הגליל.
מגשר יוסף על הירדן אנו פונים מזרחה בקטע מנהלתי של שביל ישראל, לאורך הכביש אל קרית שמונה.
בעיר נפנה צפונה אל "פארק הזהב" ונלך לאורך נחל עין הזהב עד כביש 90.
נחצה את צומת המצודות ונמשיך צפונה, משמאלנו חצר תל-חי, מכללת תל-חי ונגיע עם סימון שביל ישראל אל פסל האריה השואג בבית העלמין של כפר גלעדי.
נקודות עניין לאורך המסלול:
גשר יוסף, קרית שמונה, נחל עין הזהב, חצר תל-חי, פסל האריה השואג
תיאור המסלול המפורט:
גשר יוסף
הגשר, הנטוי מעל נהר הירדן באזור שדה נחמיה, אינו רק נקודת מעבר גיאוגרפית אלא גלעד זיכרון חי. הוא קרוי על שמו של יוסף רוזנפלד, חבר קיבוץ עמיר שנפל במלחמת העצמאות. עבור הצועדים בשביל ישראל, זוהי נקודה של חסד: המים הזורמים בשצף תחת הגשר והצמחייה העבותה מסביב מעניקים רגע של קרירות גלילית טיפוסית. מבחינה היסטורית, האזור כולו מסמל את המאבק על המים ועל ההתיישבות בעמק החולה, כאשר הגשר מחבר בין מזרח העמק למערבו ומזכיר לנו את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין הנוף לבין האנשים שהגנו עליו.
קריית שמונה
העיר הצפונית ביותר בישראל מהווה צומת דרכים אסטרטגי בשביל. היא קרויה על שמם של שמונת נופלי תל-חי (ובהם טרומפלדור), ובכך היא קושרת את ההווה העירוני למורשת המיתולוגית של האזור. עבור המטייל, קריית שמונה היא "הפוגה עירונית" המציעה מבט על עיר פיתוח שהפכה למרכז אזורי מול נופי החרמון והרי נפתלי. ההיסטוריה שלה רוויה בעמידה איתנה מול אתגרים ביטחוניים, והליכה ברחובותיה מאפשרת להעריך את החלוציות המודרנית של אלו שבחרו לקבוע את ביתם בקו העימות.
נחל עין הזהב
פנינה נסתרת בלב המרחב האורבני של קריית שמונה. הנחל, שמימיו נובעים ממעיין עין הזהב, זורם לאורך פארק הזהב ומציע מסלול הליכה קסום בתוך "ג'ונגל" מקומי של עצי דולב, מילה סורית וצמחיית נחלים עשירה. מבחינה היסטורית, מי המעיין היו מקור החיים של העיירה חלס'ה המנדטורית ובהמשך של ראשית ימי קריית שמונה. שיקום הנחל בשנים האחרונות הפך אותו למודל של טבע עירוני, שבו השביליסט יכול לשכוח לרגע שהוא בלב עיר ולהתמסר לצליל שכשוך המים הצלולים.
חצר תל-חי
זהו אחד מאתרי המורשת החשובים ביותר בנרטיב הציוני. החצר המבוצרת, הבנויה אבני בזלת שחורות, הייתה זירה לקרב המפורסם בי"א באדר תר"פ (1920). כאן התעצבה דמותו של "החלוץ הלוחם". הביקור בחצר מאפשר להבין את תנאי החיים הקשים של המתיישבים המעטים שעמדו מול כוחות גדולים מהם. ההיסטוריון שבנו יזהה כאן את הרגע שבו נקבע הלכה למעשה קו הגבול הצפוני של ארץ ישראל — המקום שבו עוברת המחרשה, שם יעבור הגבול.
פסל האריה השואג
במרחק הליכה קצר מחצר תל-חי, בבית הקברות של כפר גלעדי, ניצב פסלו המונומנטלי של אברהם מילניקוב. האריה, המביט מזרחה אל עבר הרי גולן, אינו רק אנדרטה לשמונת הלוחמים, אלא סמל לאומי לגבורה והקרבה. השילוב בין סגנון אשורי עתיק לבין עוצמה יהודית מתחדשת הופך את האתר לנקודת עצירה רוחנית בשביל ישראל. הכיתוב "טוב למות בעד ארצנו", המיוחס לטרומפלדור, מהדהד כאן בין הסלעים ומזמין את המטיילים להרהר על הקשר העמוק שבין אדם לאדמתו.
