

שביל ישראל מקטע 7: מבית ספר שדה הר מירון עד חניון הפיתול
נעלה אל הר מירון, "הגג של הגליל", למסלול מרהיב המשלב פסגות גבוהות, מורשת וטבע ייחודי, החופף בחלקו לשביל "ים אל ים".
נקודות עניין לאורך המסלול:
חירבת חממה, הר נריה, שביל הפסגה, הר מירון, חירבת ג'רמק, חורשת ה 44 שנספו באסון שריפת הכרמל, אנדרטת סאלח קסאם טאפש, הוטת היונים, שביל הצניר, עין זבד, כיסא אליהו, חורבת שמע, עין מירון, חניון הפיתול.
| מפה: | https://mapy.com/s/kovesohucu |
| אורך: | כ – 12 ק"מ |
| עליות מצטברות: | 293 מטר |
| ירידות מצטברות: | 527 מטר |
| דרגת קושי: | קשה |
| התחלה: | בית ספר שדה הר מירון |
| סיום: | חניון הפיתול |
| עונה: | תמיד. |
| בטיחות: | אין הפתעות |
תיאור המסלול המפורט:
חירבת חממה: נקודת המוצא שלנו לעלייה התלולה להר מירון. מדובר בשרידי יישוב קדום, ככל הנראה מהתקופה הביזנטית, השוכנים בתוך חורש אלונים עתיק ומצל. המקום משמש כיום כחניון לילה פופולרי עבור המטיילים בשביל ישראל, ומציע פינה שקטה להתארגנות לפני האתגר הפיזי של הטיפוס לפסגה.
הר נריה: אחת הפסגות הבולטות ברכס מירון, המתנשאת לגובה של 1,021 מטרים. העלייה אליו עוברת דרך חורש ים-תיכוני סבוך ומגוון. מפסגתו (שעליה ניצב כיום בסיס צבאי, ולכן הגישה לשיא הגובה מוגבלת) נשקף נוף פנורמי מרהיב לכיוון צפון, כולל הרי הלבנון, החרמון והגליל העליון. שמו של ההר נגזר, ככל הנראה, מהשורש נ.ר.י, המרמז על אור או תצפית.
שביל הפסגה: מסלול טבעתי יפהפה וקל יחסית, המקיף את פסגת הר מירון. השביל עובר בתוך חורש אלונים ואלות עתיק, ומציע נקודות תצפית רבות ועוצרות נשימה לכל רוחות השמיים. לאורך השביל ניתן להתרשם מפריחה עונתית עשירה, כולל מינים נדירים של סחלבים, וליהנות מאוויר ההרים הצלול והקריר גם בימי הקיץ.
הר מירון (ג'רמק): ההר הגבוה ביותר בתחומי הקו הירוק, המתנשא לגובה של 1,208 מטרים. פסגתו רחבה ושטוחה, ועליה ניצבים מתקנים צבאיים ואזרחיים שונים (כולל בסיס חיל האוויר). ההר מהווה מוקד עלייה לרגל, במיוחד בל"ג בעומר, עקב קרבתו לקבר רבי שמעון בר יוחאי השוכן למרגלותיו. מבחינה אקולוגית, החרמון הוא שמורת טבע חשובה ביותר, המאופיינת בחורש הררי ייחודי ובמגוון ביולוגי עשיר.
חירבת ג'רמק: שרידי יישוב קדום השוכנים סמוך לפסגת הר מירון. המקום מזוהה ככפר דרוזי שננטש במאה ה-19 עקב סכסוכים מקומיים. כיום ניתן לראות באתר שרידי מבנים, בורות מים וטרסות חקלאיות, המספרים את סיפורו של היישוב החלוצי שהתקיים בתנאים הקשים של פסגת ההר.
חורשת ה-44 שנספו באסון שריפת הכרמל: אתר הנצחה מרגש הממוקם סמוך לשביל הפסגה, המוקדש לזכרם של 44 צוערי ומפקדי השב"ס, הכבאים והשוטרים שנספו באסון השריפה בכרמל בשנת 2010. החורשה, הנטועה עצי אלון ואלה, מציעה פינה שקטה להתייחדות עם זכר הנופלים, וכוללת גלעד זיכרון ואת שמותיהם חקוקים על האבן.
אנדרטת סאלח קסאם טאפש: אנדרטה צנועה ומכובדת לזכרו של סאלח קסאם טאפש, בן הכפר בית ג'ן הסמוך, שנפל בעת מילוי תפקידו. האנדרטה ניצבת בנקודת תצפית יפהפייה הצופה לעבר בית ג'ן והרי הגליל, ומסמלת את הקשר העמוק שבין העדה הדרוזית לאדמת הגליל ומדינת ישראל.
הוטת היונים: הוטה היא בור קרסטי אנכי ועמוק, הנוצר כתוצאה מהמסה של סלע הגיר על ידי מי הגשמים. הוטת היונים היא אחת ההוטות המפורסמות והמרשימות ביותר ברכס מירון. שמה נגזר מהיונים הרבות המוצאות בה מקלט ומקננות בין כתליה. הבור עמוק מאוד (עשרות מטרים) והגישה אליו מסוכנת ומחייבת ציוד סנפלינג מקצועי ומיומנות.
שביל הצניר: קטע שביל ייחודי העובר למרגלות מצוק גיר מרשים, שבו נוצר "צניר": שקע אופקי עמוק בסלע, כתוצאה משחיקה של רוח ומים. ההליכה לאורך הצניר מעניקה תחושה של מעבר בתוך "מנהרה" טבעית חצובה בסלע. המקום מציע תצפיות יפות לעבר נחל מירון והרי הגליל, ומהווה דוגמה מרתקת לכוחות הבליה המעצבים את הנוף.
עין זבד: מעיין קטן ואינטימי הנובע בתוך ערוץ נחל זבד, למרגלות חירבת זבד. המים נובעים מתוך נקבה קצרה ונאספים לתוך בריכת אגירה קטנה, המוקפת בצמחיית נחלים עשירה. עין זבד מהווה פינת חמד אמיתית למנוחה ורענון, ומציע אווירה קרירה ורגועה גם בימי הקיץ החמים.
כיסא אליהו: סלע גיר גדול ומרשים בצורת כסא, הניצב על מצוק הצופה לעבר נחל המירון וצפת. לפי המסורת, כאן ישב אליהו הנביא ובישר על בוא המשיח. המקום מהווה נקודת תצפית פופולרית ועוצרת נשימה, ומציע מבט פנורמי מרהיב על הרי הגליל, הכנרת והגולן.
חורבת שמע: שרידי יישוב יהודי קדום מתקופת המשנה והתלמוד, השוכנים למרגלות הר מירון. באתר ניתן לראות שרידי בית כנסת מפואר, בתי מגורים, מקוואות טהרה, בתי בד ומערות קבורה, המעידים על חוסנה של הקהילה היהודית שהתקיימה במקום. הממצא המרשים ביותר באתר הוא "המאוזוליאום" מבנה קבורה מפואר ומעוטר.
עין מירון: מעיין שופע הנובע למרגלות הר מירון, בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי. בעבר עין מירון היתה נקודת משיכה פופולרית, במיוחד בל"ג בעומר, ומהווה חלק בלתי נפרד מהאווירה הרוחנית והדתית המאפיינת את האזור, אך המעיין נתפס ע"י מקורות, כוסה בטון ומימיו נשאבים לצרכי הישובים באזור.
חניון הפיתול: נקודת הסיום של קטע זה, הממוקמת סמוך לכביש 866, בנקודה שבה הוא מתפתל בעלייה החדה לכיוון מירון וצפת. החניון משמש כנקודת התארגנות ומנוחה עבור המטיילים, ומציע גישה נוחה לתחבורה ציבורית. שמו של החניון נגזר מהפיתולים החדים של הכביש בסמוך אליו.
