אנדרטה לשיר המקסים "חופים הם לפעמים" של המשורר נתן יונתן, שהלחין נחצ'ה-נחום היימן בסוף שנות ה 60 (בוצע ופורסם לראשונה ע"י להקת הנחל ב 1969), שיר שנכתב על שפך נחל חדרה, ממש כאן, בנתיב שביל ישראל.
המשורר טייל כאן ב 1943, בגיל 20, וראה שמי הנחל אינם מצליחים להגיע לים ונבלעים בחול של החוף קצת קודם. ולכן החוף כאילו מתגעגע לנחל. מזה גולש המשורר לשיח על נטישה ובדידות אצל בני האדם.
"חוֹפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים לְנַחַל.
רָאִיתִי פַּעַם חוֹף שֶׁנַּחַל עֲזָבוֹ
עִם לֵב שָׁבוּר שֶׁל חוֹל וַאֶבֶן.
וְהָאָדָם, וְהָאָדָם
הוּא לִפְעָמִים גַּם כֵּן יָכֹל לְהִשָּׁאֵר
נָטוּשׁ וּבְלִי כֹּחוֹת
מַמָּשׁ כְּמוֹ חוֹף.
גַּם הַצְּדָפִים
כְּמוֹ חוֹפִים, כְּמוֹ הָרוּחַ
גַּם הַצְּדָפִים הֵם לִפְעָמִים גַּעְגּוּעִים
לַבַּיִת שֶׁתָּמִיד אָהַבְנוּ
אֲשֶׁר הָיָה וְרַק הַיָּם
שָׁר לְבַדּוֹ שָׁם אֶת שִׁירָיו
כָּךְ בֵּין צִדְפֵי לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם
שָׁרִים לוֹ נְעוּרָיו."