במלחמת השחרור במסגרת "מבצע דני" כבשו לוחמי חטיבת אלכסנדרוני כמה מכפרי האזור, בהם הכפר קולה.
תושבי הכפר נמלטו, אבל חמישה ימים לאחר מכן נכבש הכפר על ידי הלגיון הערבי והביא למותם של 28 (כ"ח) לוחמי גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני וארבעה לוחמי גדוד 33 של החטיבה, על פי נתוני הרישום בצה"ל, למרות שעל מצבת הזיכרון ביער חקוקים שמות של 31 נופלים.
כך או אחרת, רק ב-18 ביולי 1948 נכבש הכפר סופית עלי ידי כוחות צה"ל ומבניו נהרסו. בשטח נטעה קרן קיימת לישראל את יער קולה (יער הכ"ח לזכר הנופלים). בשטח פזורים שרידי הכפר – מבנים, בורות מים, בריכות ושיחי צבר.
הטקסט על האנדרטה אומר: גם כאן, כמו בקרבות נבי יושע בגליל העליון, יש אי התאמה בין מספר הנופלים ברישומים השונים. לדעתי האישית והלא בדוקה עצרו המפקדים בספירה במספר 28 למטרות הנצחה: גבעת כ"ח נשמעת יותר יפה מגבעה 29 או 30….