מקדשי הבהאים בישראל: בין גלות, קדושה ואדריכלות עולמית

דת הבהאים בישראל: בין גלות, קדושה ואדריכלות

דת צעירה בלב המזרח התיכון הסוער

המאה ה־19 הייתה תקופה של רעידות עומק בעולם המוסלמי והנוצרי כאחד.

האימפריה העות’מאנית נחלשה, רעיונות מודרניים חדרו מהמזרח ומהמערב, ותנועות דתיות חדשות קמו מתוך ציפייה לגאולה ולתיקון עולם.

בתוך הקשר זה ומתוך ערבוב ערכים של הדת הפרסית הקדומה של זראטוסתרא יחד עם הדת ההודית נולדה באיראן דת חדשה היא הדת הבהאית.

הדת הבאהית הדגישה אחדות אנושית, שלום עולמי ושילוב בין אמונה לקדמה.

למרות שמקורה באיראן הנמוסלמית שיעית, מרכז הקדושה וההנהגה העולמי שלה מצוי דווקא בישראל  בחיפה ובעכו.

כיצד קרה שדת שנרדפה במולדתה קבעה את מרכז עולמה דווקא כאן? ומה סוד הנוכחות האדריכלית המרשימה שלה על הכרמל?

ראשית הדת: מהבּאב לבהאא אללה

שורשי הדת הבהאית נעוצים בדמותו של “הבּאב” (השער), שהכריז בשנת 1844 בפרס כי הוא מבשר התגלות אלוהית חדשה. תנועתו עוררה סערה ונרדפה קשות; הבאב הוצא להורג בשנת 1850.

אחד ממאמיניו הבולטים היה מירזא חוסיין עלי, שנודע לימים כבהאא אללה (“זוהר האל”). הוא טען כי הוא נושא הבשורה האלוהית המובטחת.

בעקבות רדיפות של האיסלם העותומני, שליטי האזור, הוגלה תחילה לבגדד, אחר כך לקונסטנטינופול, לאדריאנופול, ולבסוף לעיר עכו שבארץ ישראל בשנת 1868.

עכו נחשבה אז עיר גלות ומאסר, מקום מרוחק, לח, ומבודד. אך בעיני הבהאים, הגלות הפכה לקדושה. כאן חי בהאא אללה את שנותיו האחרונות, וכאן נקבר.

למה דווקא חיפה ועכו?

הנוכחות הבהאית בישראל איננה תוצאה של בחירה מודרנית, אלא של גלות כפויה. אולם לאחר מות בהאא אללה (1892), נקבעו עכו וחיפה כמקומות הקדושים ביותר לדת.

• בעכו: קברו של בהאא אללה בבהג’י הפך למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר.
• בחיפה: נקבע מקום קבורתו של הבאב על מדרונות הכרמל.

במהלך המאה ה־20, ובעיקר בתקופת המנדט הבריטי, התאפשרה התבססות מסודרת של הקהילה הבהאית בארץ.

לאחר קום המדינה, הכירה ישראל במעמדה הייחודי של הדת ובזכותה לנהל את המרכז העולמי שלה כאן.

המקדש והגנים בחיפה: אדריכלות כסמל אוניברסלי

המבנה הבולט ביותר הוא מקדש הבאב המוכר בחיפה, מבנה בעל כיפה מוזהבת, הממוקם במרכז מערכת טרסות סימטריות המשתרעות מהפסגה ועד למרגלות הכרמל.

הקומפלקס, הידוע כמרכז הבהאי העולמי, כולל:

• מבני הנהלה בינלאומיים
• ארכיונים
• ספרייה עולמית
• גנים מדורגים בני 19 טרסות

האדריכלות משלבת אלמנטים קלאסיים, ים־תיכוניים ואוריינטליים. הסימטריה המדויקת והתחזוקה הקפדנית משקפות עקרון מרכזי בדת: סדר, הרמוניה ואחדות.

המקדש בעכו ובהג’י

בעכו, סמוך לעיר העתיקה, מצוי מקדש בהאא אללה בבהג’י, המקום הקדוש ביותר לבהאים. סביבו גנים מטופחים ואחוזה עות’מאנית משוחזרת.

המבנים משלבים אדריכלות מזרח־תיכונית מסורתית עם עקרונות גינון מוקפדים.

האתר הוכרז יחד עם אתרי חיפה כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו בשנת 2008.

כיצד קיבלו את השטח היוקרתי?

הקרקעות בחיפה ובעכו נרכשו בהדרגה החל מתקופת המנדט הבריטי, בכספי הקהילה העולמית. המדינה הכירה במעמד הדת כקהילה בינלאומית שאינה עוסקת בפעילות מיסיונרית בישראל.

הבהאים אינם מקבלים לשורותיהם אזרחים ישראלים, ואינם פועלים להמרת דת כאן. מעמדם המשפטי ייחודי: המרכז העולמי מנוהל כגוף בינלאומי אוטונומי, בשיתוף פעולה עם המדינה.

עקרונות הדת הבהאית

הדת הבהאית מבוססת על כמה עקרונות מרכזיים:

• אחדות האל
• אחדות הדתות (כל הדתות הן שלבים בהתגלות מתמשכת)
• אחדות האנושות
• שוויון בין נשים וגברים
• חינוך חובה לכל
• שלום עולמי וממשל עולמי עתידי

אין כהונה דתית. ההנהגה נעשית באמצעות מוסדות נבחרים. התפילה פשוטה, ללא פולחן מורכב.

תרומתם לישראל

למרות מספרם המצומצם בארץ (כמה מאות אנשי סגל בינלאומיים), תרומתם בולטת:

• טיפוח נופי ואדריכלי ברמה עולמית
• משיכת מאות אלפי תיירים בשנה
• יצירת דימוי בינלאומי חיובי של חיפה וישראל
• שמירה מוקפדת על סביבה נקייה ומטופחת

הגנים הבהאים הפכו לאחד מסמלי חיפה ולמוקד תיירותי מרכזי.

בין דת, מדינה ואוניברסליות

הבהאים רואים בישראל מקום קדוש אך אינם מזוהים עם סכסוכים פוליטיים. הם מקפידים על ניטרליות מוחלטת בעניינים מדיניים.

באופן פרדוקסלי, דת שנרדפה במולדתה מצאה מקלט במדינה יהודית שקמה לאחר שואה ורדיפות – נקודת מפגש היסטורית טעונה ומורכבת.

סיכום: כרמל של זהב

הכיפה המוזהבת על הכרמל איננה רק יצירת אדריכלות. היא סמל לדת אוניברסלית המבקשת אחדות בעולם מפוצל.

הנוכחות הבהאית בחיפה ובעכו מספרת סיפור של גלות שהפכה למרכז, של רדיפה שהפכה להכרה בינלאומית, ושל שילוב נדיר בין רוח, סדר ואסתטיקה.

כך, בין הים התיכון ליערות הכרמל, ניצבת אחת הדוגמאות הייחודיות למפגש בין קדושה, היסטוריה ואדריכלות עולמית.