זהו מסגד גדול ומפואר ברמלה אשר נבנה במקור ככנסייה צלבנית.
בימי הביניים הנוצרים זיהו בטעות את העיר רמלה עם עיר רמה, עירו של יוסף הרמתי (מי שתרם שטח לקבורת ישו בירושלים). בעקבות כך העיר הפכה לאתר צליינות. הצלבנים בנו במאה ה-12 כנסייה גדולה בצורה של בזיליקה. בכנסייה אולם תווך ושתי סטראות המופרדים ב-8 עמודים גדולים עם כותרות צלבניות. הכנסייה עצמה הוקדשה ליוחנן המטביל.
בשנת 1260 נכבשה א"י בידי השליט הממלוכי בייברס אשר הסב את המבנה למסגד: הוא הוסיף גומחה (מחראב) בצד הדרומי עם דוכן תפילה (מנבר) והוסיף צריח. מעל המשקופים הצפוניים של המסגד ישנן 2 כתובות שטח, אחד לבייברס (שכנראה נלקח מהמסגד הלבן) והשני לסולטן קטבוגא (משקם המסגד).
