במסגרת מסע הצלב הראשון, בשנת 1096 יצא אביר בשם הרוזן גוטפריד מהעיר בויון בצרפת, יחד עם 2 אחיו: אוסטס ובולדווין, למסע ארוך לכיבוש ארץ ישראל. מסע ממנו לא שב והוא נהרג בירושלים בשנת 1100.
גוטפריד התבלט והפך למוביל מסע הצלב הראשון והיה בין הראשונים שפרצו וכבשו את ירושלים ב-15 ביולי של שנת 1099 והיה לשליט ממלכת ירושלים הנוצרי הראשון. גוטפריד סירב לקבל את התואר "מלך" בטענה כי "אסור לבן אנוש לקבל תואר זה בעיר בו נצלב המלך המשיח הנוצרי". תחת זאת לקח לעצמו את התואר "מגן הקבר הקדוש".
בדרכו אל ירושלים כבש גוטפריד את יפו ובנה בעיירה אזור מצודה כחלק משרשרת המצודות שנבנו להגן על דרך הצליינים מנמל יפו אל ירושלים. מיקום המצודות נבחר כדי לאפשר קשר עין בינהם.י
יש בקבלה היהודית אגדה על גוטפריד בנושא פגישתו עם רש"י. האגדה מספרת כי טרם יציאתו אל מסע הצלב ביקש לפגוש את רש"י שהיה המנהיג היהודי החשוב ביותר בצרפת, על מנת לקבל את ברכתו. האגדה מספרת כי רש"י הזהיר את גוטפריד כי יכשל וישוב לבדו לעירו מלווה בשלושה פרשים בלבד שישרדו עמו. חמתו של גוטפריד מבויון בערה בו והוא נשבע כי אם ישוב מהמסע עם פרש אחד יותר מאשר חזה רש"י ינקם בו ובכל היהודים.
האגדה היהודית מוסיפה ומספרת כי גוטפריד אכן נכשל בקרבותיו ושב לצרפת עם ארבעה מלווים, ושם את פעמיו להינקם ברש"י, מאחר שארבעה מלווים שרדו ולא שלושה, אולם בהיכנסם בשער העיר נעתקה אחת מאבני השער ומחצה את ראשו של המלווה הרביעי.