על פסגה ברכס הכרמל המתנשאת לגובה של 474 מטרים, האמינו כי במקום זה התחולל העימות המפורסם בין אליהו הנביא לנביאי הבעל.
על פי הסיפור המקראי, אליהו הזמין את נביאי הבעל לתחרות- כל צד יבנה מזבח, יניח עליו עצים, יקריב עליו פר אך לא יצית את האש. נביאי הבעל ניסו לגרום לאלוהי הבעל להביא את האש אך לא הצליחו בכך. לאחר שנואשו, אליהו התפלל לאלוהים אשר הוריד אש מהשמיים אל המזבח שאליהו בנה. לאחר שאליהו ניצח, העם הצהיר על אמונתו באלוהים, תפס את נביאי הבעל ושחט שאותם.
אנשי המסדר הכרמליתי רכשו את האדמה באמצע המאה ה-19. ב-1867 בנו קפלה קטנה וב-1883 נבנה גם המנזר. בחצר המנזר הוצב בשנת 1958 פסל של אליהו הנביא. אליהו בפסל מוצג כנביא לוחם המניף את חרבו, רגלו דורכת על ראשו הכרות של אחד מנביאי הבעל. זה אינו הפסל המקורי של אליהו. הפסל המקורי הונח בשנת 1914 ועוצב על ידי אחד מהנזירים הכרמליטים. הפסל המקורי עוצב כשראשו של אליהו הנביא שמוט בעצב על חזהו ובצורה שביטאה חרטה על מעשיו. בתקופת מלחמת העולם ה-1 פשטו חיילים טורקים על המנזר וכרתו את ראש הפסל.
התמונה צולמה ע"י תמר הירדני באתר ויקיפדיה.
