מנזר גְבירתנו של שבעת המכאובים הנמצא בעמק אילון, הינו מנזר גברים ממסדר טראפיסטי הידוע יותר בשם מנזר לַטרוּן או מנזר השתקנים.
השם לטרון נלקח מהמבצר הצלבני שנבנה באזור כדי להגן על הדרך לירושלים. שמו של המבצר היה "לה טורון דה שבלייה" ושובש ללטרון. הדבר הביא להתפתחות מסורת נוצרית לפיה הגנב הטוב דיסמס שנצלב לצד ישוע נולד במקום (בלטינית "boni latronis"). המקום נמצא קרוב לשרידי אמאוס ניקאפוליס, המקום בו לפי המסורת הנוצרית ישוע התגלה לשני תלמידיו אחרי שקם לתחייה (לוקס כד). בהיסטוריה היהודית אמאוס מזוהה עם המקום בו התרחש אחד מקרבות החשמונאים בשנת 165 לפנה"ס-קרב אמאוס. ישנה מחלוקת בנוגע למיקום של אמאוס . ע"פ יוסף בן מתיתיהו לפעמים אמאוס מופיע במרחק של 60 סטדיות (11 ק"מ) מירושלים ולעיתים 30( 5.5 ק"מ). ע"פ הברית החדשה אמאוס מופיע לפעמים במרחק 60 סטדיות ולפעמים 160 סטדיות.
בשנת 1887 הגיע נזיר טראפיסטי בשם לואי וילה לארץ במטרה להקים מנזר בקרבת המקום שזוהה עם אמאוס. הוא רכש את "מלון המכבים" אשר היה לצד שרידי המבצר הצלבני ונבנה על מנת לשרת את הנוסעים מיפו לירושלים. לאחר שהצטרפו אליו נזירים נוספים החלו בהקמת המנזר. הם קיבלו קרקע מהנזירות הכרמליטיות שהיו במקום והחלו להכשיר את הקרקע לחקלאות. הנזירים גורשו מהמקום במלחמת העולם ה-1 ולאחר שחזרו הקימו את המנזר ב-1926 .המנזר נפגע במלחמת העצמאות ורק ב-1960 הושלמה בנייתו.
הנזירים עצמם שייכים למסדר הטראפיסטים, זרם שהגיע מלה-טראפ אשר בצרפת. המסדר נחשב יחסית לנוקשה. הוא דוגל בין השאר בהימנעות מבשר, דגים, וביצים, עבודה לצד תפילה, הימנעות משיחת חולין ונדר השתיקה. לכן המנזר ידוע גם כמנזר השתקנים.
