מערות המגילות הגנוזות בקומראן

מערות המגילות הגנוזות בקומראן התגלו לפני קום המדינה על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז שהלכה לאיבוד, ובמקומה גילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. כתב היד הראשון נמכרו לסוחרי עתיקות ובסופו של הרפקת ריגול בסגנון אינדיאנה ג'ונס, חלקה בהשתתפות המוסד הישראלי, הושבו לישראל.

תגלית זו הובילה לגילוי מעל 930 כתבי יד במערות שבאזור, חלקם בלויות או קרועות ועבודות השחזור שלהם בעזרת ציוד מחשוב מתוחכם וכמאה מומחים מכל העולם נמשך כבר כעשרים שנה. המגילות מוצגות לקהל בהיכל הספר ירושלים.

באתר, שהוא מדרגה של חוואר הלשון למרגלות צוקי הגיר, יש יישוב מסוף ימי בית שני (כ1950שנה) שלמרגלותיו, בתוך שכבת חוואר הלשון, נחצבו 11 מערות שברובן מצאו מגילות מקראיות, כיתתיות, וחוץ-מקראיות מסוף ימי בית שני שהוטמנו על ידי אנשי המקום בעת שהלכו להילחם ברומאים (בבחינת מלחמת בני אור בבני חושך, שחשבו שינצחו בה וישובו לקחת את המגילות).

המגילות נמצאו לראשונה בידי נער בדואי בשנת 1947, ולאחר שניקנו בידי פרופ' סוקניק, ולאחר שניקנו מגילות נוספות, החלו לנהל במקום חפירה מסודרת שעיקרה אחרי 1967 בידי רשות העתיקות.

לאחר גילוי המגילות נעשו חפירות שבעקבותן נמצאו במקום שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 130-150 לפני הספירה.