מערת אליהו הינו מקום קדוש ליהודים, נוצרים מוסלמים ודרוזים. לפי המסורת , שם הסתתר אליהו הנביא כשברח מפני מלכי ישראל הימי נדודיו בהר הכרמל.
המערה הינה מערה טבעית אשר בהמשך שימשה כמחצבה. המערה החלה להתקדש על ידי הנוצרים בתקופה הביזנטית. בעקבותיהם יקדשו אותה גם היהודים והמוסלמים. המסורת מקדשת את פעילות אליהו הנביא בכרמל אל המערה הזאת, שם הסתתר יחד עם נביאים אחרים מפני אחאב ואיזבל. עדות לקדושת המערה בימים קדומים ניתן למצוא מחריטות של שמות שנמצאו במקום עוד מהתקופה הביזנטית.
במסורת היהודית ישנם יומיים בהם נהוג לעלות לרגל למערת אליהו: מועד אחד ביום א' שלאחר תשעה באב. במועד השני בל"ג בעומר כאשר את ערב ל"ג בעומר נהוג לחגוג במירון ואת היום למחרת במערת אליהו. בנוסף, ישנה אמונה עממית כי השהות במערה יכולה לרפא "חולי רוח". בעבר, היה מנהג להביא למערה אנשים שנחשדו כחולי רוח ולהשאירם במערה כמה ימים. כך קיוו כי השטן ייצא מהם ואליהו הנביא יוכל לרפא אותם.
התמונה צולמה ע"י שועל באתר ויקפדיה.
