מערת יוחנן המטביל

תגלית ארכיאולוגית מרעישה, שעתידה להפוך לאטרקציה נוצרית עולמית, נחשפה במטעי קיבוץ צובה שבהרי ירושלים: מערה שבה התבודד יוחנן המטביל, מאבות הנצרות, שעל-פי המסורת הנוצרית הכתיר את ישו כמשיח.

המערה מעוטרת בציורי קיר ביזנטיים שנעשו כ-300 שנה מאוחר יותר ומתארים את יוחנן המטביל ופרקים מחייו.

מערת יוחנן המטביל – שוכנת בין מטעי קיבוץ צובה. מדובר בבור מים חצוב, גדול מאוד ואחד המשוכללים מסוגו, ששינה את תפקודו לאורך השנים. בימי בית ראשון שימש הבור לאגירת מים לצרכים חקלאיים ולתעשיית כלי חרס; לאחר חורבן בית ראשון וחידוש היישוב היהודי במקום לאחר שיבת ציון שינה הבור את תפקודו והפך למקווה טהרה. לצורך התאמתו למקווה טהרה הוגבהה רצפת הבור.

במאה הרביעית הפך המקום לאתר עליה לרגל ופולחן ליוחנן המטביל, ועל קירותיו נחרתו ציורים הקשורים ליוחנן או לנצרות. עם כיבוש האזור על ידי המוסלמים ננטש המקום והפך למזבלה לחקלאי האזור. בין השנים 2000-2004 התקיימו במקום עונות חפירה על ידי ד"ר שמעון גיבסון ואוניברסיטת צפון קרוליינה. בשנת 2004 נחשף המקום לציבור ויש המבקשים לראות בו את המקום שבו נהג יוחנן המטביל להטביל את הנוהים אחריו.

הארכיאולוג שמעון גיבסון מספר כי עיכב את דבר עד לסיום המחקר משום שחשש שמיליוני נוצרים ינהרו למקום מכל העולם וישבשו את עבודת החפירה. כעת, עם פרסום הממצאים, מצפים בקיבוץ צובה למיליוני תיירים שיפקדו את המערה. מלבד ציורי הקיר מצאו החוקרים בתחתית המערה בריכת הטבלה ואתר משיחת שמן קודש – שהם מתקנים נוצריים מובהקים – וכן כלי קרמיקה מתקופת יוחנן המטביל עצמו.

בברית החדשה מתואר שיוחנן המטביל התבודד במערה באזור, ואין לנו ספק שהמערה הזו היא מקום ההתבודדות שלו, שלאחר מותו הפך לאתר עלייה לרגל של הנוצרים, אומר ד"ר גיבסון. הוא מאמין כי האתר שהתגלה משתווה בחשיבותו הארכיאולוגית וההיסטורית לכנסיית הקבר בירושלים.