מערת נחל רקפת

מערת רקפת היא אתר ארכיאולוגי-פרהיסטורי בהר הכרמל. זו מערה גדולה בה התגלו שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה, ובעיקר מסוף התקופה האפיפלאוליתית (התרבות הנאטופית). 

תוצאות החפירות האחרונות באתר מעידות כי שימש כבית קברות ייחודי לציידים-לקטים נאטופיים, לפני כ-13,000 שנים. כשלושים בני אדם נקברו כאן, בסמיכות למספר גדול מאוד של מכתשי סלע. במערה השתמרו עדויות ארכאולוגיות, מהקדומות בעולם, לקיומן של סעודות קבורה ולקבורת חלק מהאנשים על מצע ריחני של פרחים‏.

מערת רקפת נמצאת בדרום-מזרח הכרמל, בראש המדרון המזרחי של נחל רקפת, יובלו של נחל יקנעם, ברום של כ-200 מ' מעל פני הים וכ-50 מ' מעל קרקעית הנחל. המדרון המשתפל מהכניסה למערה הוא תלול ומסולע. אורך המערה כ-50 מ' והיא מורכבת מחמישה 'חדרים' טבעיים שנוצרו בתהליכי קרסט. בשני החדרים הקרובים לכניסה התגלו שכבות ארכאולוגיות עשירות. לפני המערה יש טרסת סלע טבעית צרה, עליה לא השתמרו שכבות ארכאולוגיות אך חצובים בה עשרות מכתשים.

סביבת המערה כיום היא חורש ים-תיכוני האופייני לאזור הכרמל; שחזור ראשוני של סביבת האתר במהלך זמן קיומה של התרבות הנאטופית מעיד על תנאים אקולוגיים דומים, לפי שרידי היונקים הקטנים (מכרסמים ואוכלי חרקים) שנמצאו בשכבה הארכאולוגית ומייצגים את תנאי הסביבה