נבי סמואל

אתר נבי סמואל, המכונה ״קבר שמואל הנביא״, שוכן בפסגת הר המתנשא לגובה של 884 מטרים מעל פני הים, בסמוך לכפר נבי סמואל, הנקרא על שם הקבר.

האתר נמצא צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה לגובה של שתי קומות. באתר יש מסגד עם צריח מהמאה ה-18 שנבנה על שרידי המצודה וכנסייה הצלבנית. מסביבו שרידי חומה. ב-1917 נלחמו כאן הבריטים בתורכים ושרידי החפירות מזוהות גם היום. במלחמת השחרור הפגיזו הירדנים ממשלט זה את ירושלים ונסיונות צה"ל לכבוש את המקום לא הצליחו.

ביומן המסע של רבי בנימין מטודלה, שביקר בארץ בשנת 1173, מתואר שהצלבנים עברו דרך רמלה, שזוהתה על ידם כ"רמה" ,מקום קבורתו של שמואל הנביא על פי המקרא, מצאו במקום את עצמותיו של שמואל הנביא, לקחו אותם וקברו מחדש בראש הגבעה המשקיפה על ירושלים בנבי סמואל, שזוהה על ידם כשילה. הצלבנים הצרפתים הוציאו את עצמותיו מן הקבר  ובמסעם לכיוון ירושלים נשאו אותו אחר כבוד בדרך מעלה בית חורון, עד הגיעם למצפה שקרו לו הר השמחה – Montis Gaudii, ממנה יכלו עולי הרגל לעיר הקודש לראות את ירושלים, בצעדם על הדרך הראשית לירושלים מצפון (כביש 443 של ימינו). בשל כך נקרא האתר בשם "הר השמחה" כי רבה שימחתם שראו בעיניהם את העיר ירושלים. הם החליטו שמן הראוי לקבור אותו שם, כי משם צופה הגבעה על ירושלים, לימים יקרא המקום נבי סמואל. שם הקימו כנסייה על שמו: לסאן שמואל של שילה (St.Samuel of Shilo). גם המוסלמים אימצו את מסורת הנוצרית למקום קבורתו של שמואל הנביא.

על פי המסורת היהודית, תאריך פטירתו של הנביא היה בכ"ח באייר. ויש הסוברים שביום כ"ט באייר. בימים אלו מגיעים יהודים להתפלל במקום שקיבל בתקופה מאוחרת יותר את הזיהוי כקברו של הנביא – בנבי סמואל. ציון הקבר של היהודים נמצא בקומת המרתף. ציון הקבר נמצא במערה חצובה בסלע, מתחת למבנה המרכזי. בכניסה למתחם הקבר, יש טור מדרגות ארוך שמוביל למרתף המבנה, שם שוכן הקבר של שמואל הנביא. לפני עשרים וחמש שנים, חודשה, ע"י מוסדות אונגוואר, ההדלקה על קברו של הנביא. מנהג שנשתכח עם השנים, אולם הוא מופיע בספרי צדיקים.

באדיבות צבי פרץ מאתר הושבילים