טיול נוסטלגיה תרבותית בתל אביב – חבורת כסית וחבורת לול – סיור על יוצרים, יצירות ויצרים…
חבורת כסית צמחה בתל אביב של שנות הארבעים והחמישים, בתקופה שבה המדינה הצעירה חיפשה את זהותה התרבותית. בקפה כסית, בלב דיזנגוף הבוהמיינית, התכנסו המשוררים והסופרים שעיצבו את התרבות העברית החדשה. נתן אלתרמן היה המלך הבלתי מוכתר של החבורה, יושב בשולחנו הקבוע ומקבל את פני המעריצים והתלמידים.
לצדו ישבו אברהם שלונסקי, מחזאי ועיתונאי שחידש את השפה העברית עוד יותר מאליעזר בן יהודה, לאה גולדברג שכתבה "מכורה שלי, ארץ נוי אביונה", חיים גורי עם "הנה מוטלות גופותינו", ואלכסנדר פן הטרובדור יפה־התואר, המאהב הרומנטי המיוסר והמורד הנצחי.
האהבות הבגידות והקנאות היו חלק בלתי נפרד מהחבורה – הרומן המפורסם בין אלתרמן לרחל מרכוס וצילה בינדר, הידידות העמוקה והמורכבת בין שלונסקי לגולדברג, תרצה אתר ביתו של נתן אלתרמן שהתאבדה על רקע אהבה נכזבת, ועוד…
חבורת לול פרצה לתודעה בשנות השבעים, בתקופה של משבר אמון במערכת אחרי מלחמת יום כיפור. אורי זוהר, אריק איינשטיין, צבי שיסל ומוטי קירשנבאום יצרו סאטירה פרועה שלא הכירה גבולות. התוכנית "לול" והסרטים "מציצים", "חגיגה בסנוקר" ו"עיניים גדולות" שברו כל טאבו אפשרי בחברה הישראלית.
השירים שיצאו מהחבורה הזו הפכו לנכסי צאן ברזל – "אני ואתה", "סע לאט", "עוף גוזל" של אריק איינשטיין, וההופעות המשותפות של החבורה יצרו שפה קומית חדשה לגמרי. שלום חנוך, מתי כספי, שמוליק קראוס ויצחק קלפטר (צ'רצ'יל) היו חלק מהחבורה שיצרה את הרוק הישראלי המקורי.
המפנה הדרמטי הגיע כשאורי זוהר חזר בתשובה ואריק איינשטיין הסתגר בביתו אבל השפעת החבורה על ההומור והמוזיקה הישראלית נמשכת עד היום.
חבורת כסית יצרה את התשתית לתרבות עברית גבוהה של תיאטרון, קונצרטים שירה עברית ואפילו אופרה.
חבורת לול פרצה את כל המחסומים ויצרה הומור וביקורת חברתית ויצרה זהות ישראלית חדשה ומשוחררת. יחד הן יצרו את המארג התרבותי הייחודי של ישראל – רציני ומשועשע, מחויב וציני, מקומי ואוניברסלי.
נא לא להתקשר טלפונית להרשמה !
