יום 1 / טיסה תל אביב-טשקנט

בשעות הצהריים נצא בטיסה מתל אביב לטשקנט (Tashkent) דרך יעד ביניים, ונגיע אליה בלילה המאוחר. עם הנחיתה ניסע לבית המלון ללינה.
לינה בטשקנט.

יום 2 / טיול בעיר הבירה טשקנט – טיסה לחיווה

אחרי ארוחת הבוקר נצא לטייל בעיר הבירה טשקנט. העיר הוקמה על ידי הטורקמנים והיתה חלק מהממלכה הפרסית-סאמאנית; היא יושבה מחדש על ידי טימור לנג. היא נחרבה ברעידת אדמה שעוצמתה היתה 9 בסולם ריכטר ב-29 לאפריל 1966 – בה נהרגו כ-30,000 איש ורבים מצאו עצמם ללא קורת גג; רעידת האדמה עוררה רגשות לאומיים אוזבקיים, והם פרצו במהומות כנגד השלטון הרוסי. הבירה המודרנית של אוזבקיסטן, שהחלה כיישוב קטן על דרך המשי מינג אורוק (Ming Uruk) – "עיר אלף עצי המישמיש". זו העיר הגדולה ביותר באוזבקיסטן ורובה הוקם אחרי 1966 על ידי הרוסים. היא גם עיר תעשייה גדולה וצומת דרכים של מסילות רכבת לסיביר ולאירופה, לאפגניסטן ולסין.
נבקר באתרי העיר המייצגים יותר מכל את הלך הרוח האוזבקי היום: בכיכר העצמאות (מוסטקיליק מיידאני Mustaqillik Maydoni) בה פועלת מזרקת מים גדולה במפלס נמוך ממפלס בניין הפרלמנט. הכיכר מייצגת יותר מכל את אוזבקיסטן של היום – גאה מאוד על היותה עצמאית (בניין הפרלמנט), מתמודדת עם הקושי הרב לדאוג לאוכלוסייה ולעמוד לבד על רגליה (בעיקר כלכלית; מיוצד ע"י המצב התחזוקתי הרע), אך מלאת תקווה לעתיד טוב יותר (מפלי המים); בכיכר תימור לנג (Amir Temur Central Square) שגויס לנרטיב האוזבקי והפך לסמל של עוצמה; והמונומנט לרעידת אדמה הגדולה (Earth quake memorial).
נאכל ארוחת ערב וניסע אל נמל התעופה, על מנת לטוס לאורגנץ, המרוחקת כחצי שעה מחיווה (Khiva), עיר מבצר בנאת המדבר השחור (קאראקום, Karakom desert).
אליה נגיע בשעות הערב המאוחרות, נעשה check-in ונלך להתארגן ולנוח לקראת יום המחרת.

יום 3 / חיווה – מוזיאון-עיר, שקפא על שמריו בלב המדבר השחור

בבוקר נצא לראות את חיווה שהיא דוגמה יפה לעיר שהתפתחה סביב קרוואנסראי (אכסניית דרכים) ושוק מקומי על דרך המשי, וככזו היא נזכרת במאה ה-10 כ"עיר שיירות חשובה על הדרכים למזרח". זו העיר "הצעירה" ביותר מבין הערים הקסומות שהוקמו על דרך המשי באוזבקיסטן בהן נבקר – קרנה עלתה רק במאה ה-18, אך היא השתמרה היטב על חומותיה ושעריה, ארמונות העץ והמסגדים, המשמשים היום רקע נפלא לסיפורי אלף לילה ולילה מן המזרח.
ניכנס אל העיר העתיקה המוקפת חומה דרך "אבי השערים" (Ota Darvoza) ומיד נחוש את ניחוח האגדות והסיפורים: נבקר באירחן קלה (Ichan-Kala) מהמאות ה-5–6 לפני הספירה, במינרט הלא גמור (Kalta Minor Tower) המחופה אריחים כחולים לבנים, סמלה של העיר חיווה, ובמוזוליאום של פחלבן (Pahlavan Mahmud Mausoleum), המשורר, המתאבק ומושל העיר לפני 600 שנה. נתחיל להכיר פה את המדרסות של מרכז אסיה, שהחלו להיבנות בתקופה הסלג'וקית – מדרסת מוחמד אמינח'אן (Muhammed Amin Khan Madrassah) ומדרסת רחימח'אן (Mukhammad Rahimkhan Madrassah), שהן שונות מהמדרסות האיראניות השיעיות. נבקר במסגד יום השישי (Juma Mosque) הבנוי ים של עמודים ותקרה עשויים מעץ אולמוס ובארמון והרמון טוש חובלי (Tash-Hovli Palace), שבו חיו 41 נשותיו (רק חמש היו חוקיות) של הח'אן אלקולי.
לקינוח נוכל לטפס על החומות הנאות התוחמות את העיר במצודת קוניה ארק (Kunya-Ark Castle) אל המרפסת של השליט (Ok sheikh Bobo "מרפסת ההתמוגגות"), ולראות את המדבר מאופק לאופק ואת נאת המדבר הירוקה, ואת החומה המגנה עליה מן האורחים הלא קרואים ומן המדבר המקיף אותה בזמן השקיעה.
ארוחת ערב ולינה בחיווה.

יום 4 / מחיווה אל בוכרה דרך חולות המדבר

נשלים את ביקורינו בחיווה, ולאחר מכן נצא בנסיעה ארוכה / ברכבת מהירה דרך המדבר המסתורי הקיזילקום (Kyzyl-Kum, "מדבר החול האדום") אל בוכרה (Bukhara). ניסע לאורכו של נהר האמו דריה, היוצר קו ירוק ורשת של אגמונים, המהווים את הגבול הדרומי-מזרחי של אוזבקיסטן.
אחר הצהריים (או בערב, תלוי בתעבורה) נגיע לבוכרה (Bukhara) היפה, היושבת בתוך ערבות הטוראן, ומרושתת בתעלות של שני נהרות זראוושאן וקשקר דריה המשקים ומקררים את העיר. בוכרה היא עיר נעימה ושקטה, בה שוכנים בתי תה בצל עצים, ליד בריכות (מאגרי) המים, לצד שווקים צבעוניים ותוססים, בתוך תפאורה עתיקת יומין של חומות, מבצרים, עשרות מדרסות ומסגדים. זו עיר של פילוסופים ומשוררים, כאבן סינא הרופא, הגאולוג והאסטרונום מהמאה ה-9 וחוג'ה נסראדין החכם האסייני שהרשים בכתביו פילוסופים והוגים רבים.
ארוחת ערב ולינה בבוכרה.
*הרכבת לבוכרה פועלת רק בחלק מימי השבוע לפי לוח זמנים שמשתנה אחת לכמה זמן. אנו נעשה כל מאמץ להתאים את ימי הרכבת לטיול. סדר הביקור באתרי בוכרה ישתנה בהתאם לנסיעה אליה.

יום 5 / "בוכרה היפה"

בוכרה היא עירוב של קודש וחול, ויש בה למעלה מ-100 מבנים עתיקים החושפים למעלה מ-2,500 שנות היסטוריה, אם כי רובם הם מן התקופה התימורית (המאות ה-14–15) ועד ימיו של עלים ח'אן – הח'אן האחרון שנמלט מאימת הרוסים ב-1920. נתחיל את יומנו באחד המבנים הקדומים ביותר בעיר – המוזוליאום של איסמעיל סאמאני (Ismael Samani Mausoleum), שריד לימי הזוהר של השושלת הסאמאנית, שהיתה אחת מהממלכות המוסלמיות הראשונות במרכז אסיה, ובירתה הייתה בוכרה. לצדו ניצב מעין הנביא איוב (Chashma Ayub Mausoleum), שכיפותיו מייצגות את תוספות הבניה לאורך ההיסטוריה של המקום. זהו המקום שאיוב היכה בסלע ויצאו ממנו "כל המים שמשקים את העיר".
נטייל במסגדים ובשווקים שלצדם, כמו מוסכי קאלון (Kalyan Mosque, המסגד הגדול) שנבנה במקומו של מסגד שנהרס על ידי ג'ינג'ס ח'אן, ומדרסת מיר-י ערב (Mir-i Arab Madrassah) שמולו, שהוקמה במאה ה-16 על ידי הח'אן עוביידאללה שהושפע משיח' הסופי (אותו נכיר ביום הבא). בכיכר בין שני המסגדים נישא מינרט קלאון הגבוה (Minaret Kalon), ממנו היו משליכים את הנידונים למוות.
נמשיך אל אחד הרובעים החשובים בתולדות העם היהודי – הרובע היהודי שהוקם ככל הנראה במאה ה-13, והתייחד בקהילה פרסית הדוברת ניב טג'יקי מיוחד. נשמע את סיפורה של הקהילה (יהודי בוכרה) שהתנתקה מהעולם היהודי במאה ה-16, ופיתחה עולם רוחני עשיר מאוד ומומחיות גדולה במסחר ובייצור משי. בית הכנסת (Jewish Synagogue) שנשתמר הוא קומפלקס של כמה בתי כנסת, שעדיין משרתים את מעט היהודים החיים בבוכרה, ואת המטיילים הרבים המבקשים לבקר ולהתפלל.
לעת ערב נטייל סביב מאגר המים האחרון שנותר בעיר, שהיום הוא מרכזה השוקק והנעים של בוכרה – בריכת הבולו האוז (Bolo-Hauz) ונצא לארוחת ערב במסעדה מקומית ולמופע אופנה, שירה ומוזיקה במדרסת נאדיר דיוואן בגי (Madrassah Nodir Divan beghi).
לינה בבוכרה.

יום 6 | ארמון הקיץ של האמיר האחרון – מרכז עושי הקרמיקה גיז'דובאן – רכבת מהירה לסמרקנד

בבוקר נצא מהעיר אל ארמון הקיץ של האמיר (Summer Residence Sitorai Mokhi Khosa), שנבנה במהלך התקופה הרוסית. בנייתו פה, הרחק מהעיר, נועדה להקטין את כוחו של האמיר ולהרחיקו ממרכז הכוח והשלטון. נהנה מיופיו ומאורחות השלטון המקומיים.
נמשיך משם אל גיז'דובאן (Gijduvan craft center), מרכז לאמנויות מהידועים באוזבקיסטן ובעולם כולו, המתמחה בעבודות קרמיקה יפיפיות. נצפה בתהליך העיבוד והעיצוב ונתנסה בשיעור הכנת כלים. נעצור במאפיית לחמים ונראה את התהליך ובשוק המקומי.
אחר הצהרים נעלה על רכבת מהירה, אל העיר סמרקנד (Samarkand) – עירו של טימור הצולע (טימור לנג).
עם ההגעה (או לאחר ארוחת הערב) נצא לראות את כיכר הרג'יסטן מוארת בלילה. מראה יפה מעין כמותו.
ארוחת ערב ולינה בבוכרה.

יום 7 / סמרקנד – עירו של טימור לנג

סמרקנד (Samarkand) נחשבת ליפה בערי דרך המשי, והיא היתה גם העיר הסובלנית ביותר בעולם; הפתגם "יש הרבה מדרגות המובילות לשמיים" נהג כאן. זו עיר טובלת בעצי תות וצפצפה, ומוקדשת כולה למשפחה הטימורית: מסגד הענק ביבי חאנום (Bibi Khanum Mosque) נבנה לכבוד אשתו האהובה של טימור לנג, קבר גורי אמיר (Mausoleum Guri Emir) – קברו של טימור עצמו – ועיר הקברים שאח-י זינדה (Shakh-i-Zinda) הקדושה ומביאת הברכה, בכולם נבקר. כן נלך לכיכר הרג'יסטן, המוקפת בשתי מדרסות מרשימות (Madrassah Ulugbek, Madrassah Shir-Dor) ובמסגד הזהב (Madrassah Tillya-Kori); זה המקום בו הוקרן כל ערב עד שנות ה-90 של המאה הקודמת חזיון אורקולי "סוציאליסטי" סובייטי.
לצדם פרוש השוק הגדול והצבעוני של העיר – תבלינים, פירות ופירות יבשים, ביצים, ירקות, לחם; ארוחות ערב ולינה בסמרקנד (ביום 7). נטייל ברובע היהודי, ונראה את בית הכנסת ואת המוזיאון של הגביר אברהם קלנטרוב (Abraham Kalantrov Museum).
ארוחת ערב ולינה בסמרקנד.

יום 8 / אתרים סביב סמרקנד – נסיעה ברכבת לטשקנט

חציו הראשון על היום יוקדש לאתרים ליד העיר סמרקנד: מצפה הכוכבים של אולוג בק (Ulugbeck's Observatory) שנבנה על ידי נכדו של טימור הגדול, אחד האסטרונומים המוערכים ביותר בעולם, הנמצא בפרברי העיר לצד בית הקברות היהודי. נמשיך אל מפעל שטיחים בו אורגים ביד (carpet factory Hudzhum), ובמפעל ייצור נייר משי ונייר המפורסמים, נכיר את שיטות העבודה ונהנה מהמוצר המוגמר.
אחר הצהרים נעלה על רכבת מהירה לטשקנט. נאכל ארוחת חגיגית ומסיימת, ונלון בטשקנט.

יום 9 / טשקנט – עיר האבן – טיסות חזרה הביתה

הבוקר, ובהתאם ללוח הטיסות, נשלים את סיורנו בבירה של אוזבקיסטן טשקנט (Tashkent).
נבקר בעיר העתיקה ובשווקיה, ככל שיותיר הזמן, אך על השוק המרכזי (Chorsu) לא נוותר: עושר של ריחות וטעמים, תבלינים בשלל צבעים, כדורי ומטעמי היוגורט הלח והיבש, הלחמים ולחם הליפיושקה… תאווה לעיניים ולחיך.
בצהריים המאוחרים ניסע לשדה התעופה על מנת לטוס בטיסה ישירה לארץ.