מקומות אחרונים לסוכות 🙂
הדרך הליקית Likya Yolu נחשבת לאחד מ 10 הטרקים היפים בעולם. זהו שביל מסומן למרגלות הר האולימפוס הטורקי ולחופי הים התיכון.
פעם קודמת התחלנו את השביל באנטליה דרומה עד המגדלור בשפיץ מול הים. הפעם נעשה את החצי השני: מפטהייה דרומה. משרד התיירות הטורקי מפרסם את המקום כ "יהלום של טורקיה" ואכן העיירה פטהייה מוצפת תיירים ומטיילים מכל העולם. אל דאגה, מהר מאוד נעלם להם בין השבילים 🙂
השביל מחבר בין כפרים מסורתיים, שבילים ישנים, דרכים עתיקות, אתרים ארכיאולוגיים, כפרי נופש וחופים, ועובר בנופים מגוונים, החל מעמקים מיוערים ועד לפסגות המרהיבות של הרי הטאורוס. היער הירוק מול הים הכחול והצוקים המרשימים, הכפרים העתיקים והמטעמים המקומיים מספקים הנאה מושלמת לכל טרקר.
הנה תאור השביל מאת מדריך הטיולים וחוקר הארצות ד"ר גילי חסקין (למאמר המלא לחצו כאן):
השביל הליקי פוסע בין צוקים לחופים. לעיתים הוא תלוי במצוקים ולעיתים עובר לחוף הים ממש. לעיתים חוצה כרמי זיתים ולעיתים עובר לאורך כרמי ענבים. לעיתים הוא עובר בשרידים היסטוריים ולעיתים בחקלאות עכשווית כמו טרסות מעוגלות, מטופחות להפליא. לעיתים קרובות נבלע השביל בתוך החורש הסבוך. לעיתים מגיח לרגע.
בהיעדר מישור חוף או דיונות חוליות, ניתן לראות מבעד לעצי האורן את הצוקים היורדים אל המים, את הכחול העמוק של הים התיכון. לעיתים יורדים לחוף הים דרך פרדסי רימונים, לעיתים דרך שביל צר, בחלקו מחוזק על ידי מדרגות, היורד בתלילות אל המפרץ הנמצא מאות מטרים למטה. כמעט בכל יום מגיעים למפרץ מרהיב, חבוי בין הצוקים, שהפרשי עומק הכתימו את הכחול העמוק שלו בכמה גוני תכלת.
שעת אחר הצהריים עושה חסד עם המצוקים הנישאים שעוטרים את המפרץ ככתר. הנוף כאן הוא ללא ספק דרמה של מצוקים, סלעים בגוני לבן וחום, שפע של ירק ולמטה, בבת אחת, הכחול-כחול העמוק והמשגע הזה. החצבים שפרחו בלבן הבוהק הוסיפו קורטוב של חן ליופי. אחרי השעה ארבע אחר הצהריים מתמתנת אכזריותן של קרני השמש. הן מלטפות ברכות את המשתזפים, אולם בשעות אלו הים מתחיל לזעוף, ומטיל את המתרחצים בעוצמה אל החוף.
המלון הנהדר שלנו:
לחצו כאן לתמונות ממסלול ההכנה שעשינו
אנחנו במסלול הכנה בדרך הליקית:
